שוק הפרוביוטיקה מלא בהבטחות גדולות, אבל לעיתים רחוקות מתקבל ניסוי קליני מסודר שמנסה לבדוק זן ספציפי באוכלוסייה מוגדרת. מאמר חדש ב-npj Science of Food בחן במשך 12 שבועות את החיידק Lactiplantibacillus plantarum J26 בקרב 110 מבוגרים עם תסמונת מטבולית, בניסוי אקראי, כפול־סמיות ומבוקר פלצבו.

בהשוואה לפלצבו, קבוצת ההתערבות ירדה בממוצע בכ-0.75 ק"ג, עם ירידה במדד מסת הגוף, היקף המותניים ואחוז השומן. במקביל נצפתה עלייה יחסית בשכיחות חיידקי Lactobacillus ו-Bifidobacterium במעי, מה שתומך בהשערה שהשפעת הזן קשורה לשינוי בהרכב המיקרוביום.

עם זאת, התמונה פחות דרמטית כשמסתכלים על יתר המדדים. ההשפעה על לחץ דם, גלוקוז ושומנים בדם הייתה מוגבלת, והחוקרים עצמם מדגישים שהתגובה הייתה הטרוגנית: חלק מהמשתתפים הגיבו טוב יותר, וחלק פחות. אחת ההשערות היא שאיכות התזונה ההתחלתית של המשתתפים השפיעה על מידת התגובה.

המסקנה המעשית אינה שפרוביוטיקה פותרת תסמונת מטבולית, אלא שאולי יש מקום לגישה מדויקת יותר: זנים ספציפיים, אוכלוסיות מוגדרות, ותיאום עם הרגלי תזונה. עבור קוראי The Integral Project, זו תזכורת טובה לכך שגם בעולם המיקרוביום, האות האמיתי נמצא בניואנסים ולא בכותרות השיווק.