פעילות גופנית ומצב רוח קשורים זה לזה, אבל ממוצע יומי עלול להסתיר את מה שקורה בתוך היום. מחקר רב־מרכזי חדש עקב אחר תנועה והרגשה בזמן אמת כדי לבדוק מי עשוי להוביל את מי — והאם הדפוס שונה אצל אנשים עם הפרעות על הרצף הסכיזופרני.

מה נבדק

במחקר השתתפו 120 אנשים עם הפרעות על הרצף הסכיזופרני ו־113 משתתפי ביקורת תואמי גיל ומין. במשך שבעה ימים כולם ענדו צמיד אקטיגרפיה שמדד תנועה ברצף, ובמקביל קיבלו בסמארטפון שמונה בקשות דיווח ביום על מצב הרוח.

החוקרים ניתחו את הנתונים בשתי דרכים: מודלים מעורבים שבחנו קשרים ברמת היום, ומודלים בייסיאניים עם השהיה בזמן שבדקו אם פעילות ברגע אחד קדמה למצב רוח בהמשך — ולהפך.

מה נמצא

בניתוח היומי הרגיל לא נמצא קשר מובהק בין פעילות למצב רוח. התמונה השתנתה כאשר החוקרים הסתכלו על חלונות זמן קצרים בתוך היום.

בקבוצת הביקורת, פעילות גבוהה יותר קדמה למצב רוח טוב יותר בהסתברות אחורית של 99.9%. גם הכיוון ההפוך הופיע: מצב רוח טוב יותר קדם ליותר פעילות בהסתברות של 89.6%. אצל אנשים עם הפרעות על הרצף הסכיזופרני ההסתברויות היו נמוכות יותר — 87.2% מפעילות למצב רוח ו־67.5% בכיוון ההפוך — והדפוסים השתנו יותר מאדם לאדם.

המסר המתודולוגי חשוב: מדידה רציפה בצמיד ודיווחים תכופים בסמארטפון יכולים לחשוף דינמיקה שממוצע יומי מפספס. זה עשוי לסייע בעתיד בפיתוח התערבויות מותאמות לזמן ולאדם, למשל הצעה לפעילות בנקודה שבה היא עשויה להתאים במיוחד.

מה המחקר לא מוכיח

זהו מחקר תצפיתי של שבוע בלבד, ולכן הוא אינו מוכיח שפעילות גרמה לשיפור במצב הרוח או שמצב רוח טוב גרם לתנועה. גם הסתברות בייסיאנית גבוהה אינה שקולה לגודל אפקט גדול או לתועלת טיפולית.

בנוסף, הממצאים הקבוצתיים אינם מאפשרים לנבא מה יקרה אצל אדם מסוים. השונות הגבוהה בקבוצה הקלינית היא דווקא סיבה לבדוק התאמה אישית, לא להציע כלל אחיד.

השורה התחתונה

שילוב של צמיד תנועה ודיווח סמארטפון חשף קשר קצר־טווח ודו־כיווני בין פעילות למצב רוח אצל משתתפי ביקורת, וקשר חלש והטרוגני יותר אצל אנשים עם הפרעות על הרצף הסכיזופרני. זו ראיה מעניינת למדידה מותאמת אישית — עדיין לא הוכחה שטיפול מבוסס חיישנים משפר תוצאות קליניות.