שינה נפגעת לא פעם סביב ניתוח להחלפת ירך או ברך — אבל תוסף נפוץ לא פתר את הבעיה בניסוי אקראי חדש. מלטונין לא שיפר את מדדי איכות השינה, לא הפחית שימוש במשככי כאב אופיואידיים ולא האיץ את ההחלמה לעומת פלצבו.
המחקר כלל 48 מטופלים שעברו החלפת ירך או ברך. הם הוקצו באקראי ל־3 מ״ג מלטונין או לפלצבו, החל משבוע לפני הניתוח ועד שישה שבועות אחריו. המטופלים והצוות המטפל היו סמויים להקצאה, וכל המשתתפים קיבלו גם הנחיות להיגיינת שינה. החוקרים עקבו אחר שעות שינה, איכות שינה, כאב ושימוש באופיואידים עד שלושה חודשים.
בניתוח של כלל המשתתפים לא נמצא הבדל מובהק בשעות השינה או באיכותה. גם שאלון PSQI, ישנוניות ביום, כאב וצריכת אופיואידים לא השתפרו בזכות המלטונין. אצל מנותחי הירך בלבד נרשמו בממוצע עוד 0.75 שעות שינה בלילה, אך ללא שיפור באיכות השינה; מחברי המחקר סבורים שהממצא עשוי לנבוע מטעות דגימה.
לניסוי יש מגבלה מרכזית: הוא תוכנן לכלול 128 משתתפים בניתוח הסופי, אך יותר מ־90% מהנסרקים לא התאימו — לרוב בגלל הפרעת שינה קיימת או שימוש בעזרי שינה. לבסוף נכללו רק 48, ו־26 משתתפים נוספים שגויסו נשרו. בנוסף, קבוצת המלטונין התחילה עם ציון שינה טוב יותר, מצב שמקשה עוד יותר לפרש הבדלים קטנים.
מעקב השינה עצמו העלה נקודה חשובה: בממוצע, איכות השינה של המשתתפים הייתה ירודה עוד לפני הניתוח, ולא השתפרה באופן ברור עד שלושה חודשים. המסלול היה שונה בין החלפת ירך להחלפת ברך, ולכן אין להסיק מהמדגם הקטן לוח זמנים מדויק לכל מטופל.
השורה התחתונה: בניסוי הזה, מלטונין סביב החלפת מפרק לא סיפק שיפור כולל ומשמעותי בשינה או בהחלמה. הממצא אינו שולל תועלת לאנשים מסוימים או למצבים אחרים, אך אינו תומך בנטילה עצמאית כפתרון שגרתי אחרי ניתוח; התאמת טיפול בשינה ובכאב צריכה להיעשות עם הצוות המטפל.
שינויים קטנים ועקביים בהרגלי התזונה וההתאוששות עשויים להיות משמעותיים לאורך זמן. מומלץ לבחון אותם לצד מדדים אישיים ובהתייעצות מקצועית כשנדרש.