אפליקציה יכולה להסביר מהו דיכאון, לעזור לזהות סימני מצוקה ולהכווין למקום שבו אפשר לבקש עזרה. מטא־אנליזה חדשה מצאה שהתערבויות כאלה משפרות מעט את אוריינות בריאות הנפש — אבל התוצאות רחוקות מלהיות אחידות.

החוקרים סקרו חמישה מאגרי מידע וכללו 14 ניסויים אקראיים עם 4,314 משתתפים בני 12 ומעלה. בכל הניסויים הושוותה התערבות שהועברה במכשיר נייד — בדרך כלל סמארטפון — לביקורת ללא mHealth, לרשימת המתנה או להתערבות אחרת.

בניתוח המאוחד נמצא שיפור קטן באוריינות בריאות הנפש הכוללת: גודל אפקט מתוקנן של 0.13. השיפור היה מעט גדול יותר בידע, עם 0.23, ובנכונות או ביכולת לפנות לעזרה, עם 0.26. אלה הבדלים סטטיסטיים, אך לא קפיצה גדולה ברמת הפרט.

הסייג המרכזי הוא חוסר האחידות. במדד הכולל נמדדה הטרוגניות של 93.6%, כלומר תוצאות המחקרים היו שונות מאוד זו מזו. שני ניסויים דורגו בסיכון גבוה להטיה, ובכל היתר נמצא לפחות חשש מסוים. גם סוגי האפליקציות, קהלי היעד והמדדים לא היו זהים.

המחקר בדק בעיקר ידע, עמדות ופנייה לעזרה — לא אם אפליקציה אבחנה נכון הפרעה נפשית, הפחיתה תסמינים או החליפה טיפול מקצועי. לכן נכון לראות בכלים האלה שכבת הסברה והכוונה אפשרית, לא טיפול בפני עצמו.

השורה התחתונה: התערבויות מובייל עשויות לשפר מעט את היכולת להבין בעיות נפשיות ולחפש עזרה, במיוחד כשהן מגיעות לקהל גדול. כדי לדעת אילו כלים באמת עובדים ולמי, נדרשים ניסויים עקביים יותר ומדדים שמחוברים גם להתנהגות ולתוצאות קליניות.