משחק בסמארטפון יכול להפוך תרגילי טיפול קוגניטיבי־התנהגותי לנגישים יותר, אבל האם הוא באמת מוסיף לטיפול בדיכאון? ניסוי אקראי חדש מצא יתרון קצר־טווח לחבילה דיגיטלית שכללה משחק, תכני CBT ותמיכת מטפל לפי דרישה. עם זאת, המחקר אינו מאפשר לייחס את התוצאה למשחק לבדו.

מה נבדק

המחקר כלל 148 מבוגרים שכבר קיבלו תרופות נוגדות דיכאון ועדיין דיווחו על תסמינים שיוריים. המשתתפים הוקצו באקראי לתשעה שבועות של גישה להתערבות הדיגיטלית או לרשימת המתנה.

ההתערבות כללה את Fig: The Game for Depression — משחק המבוסס על עקרונות CBT — לצד 25 מודולי CBT מקוונים אופציונליים ואפשרות לפנות למטפל לפי דרישה. לכן זהו מבחן של חבילת טיפול משולבת, לא של אפליקציה יחידה.

מה נמצא

בסיום התקופה, הניתוח נטה לטובת קבוצת ההתערבות בתסמיני דיכאון, עם גודל אפקט של 0.74, ובתסמיני חרדה, עם גודל אפקט של 0.67. גם ההיצמדות המדווחת לתרופות השתפרה באפקט קטן־בינוני של 0.46.

51.1% מהמשתתפים בקבוצת ההתערבות הגיעו לשיפור של לפחות 30% בתסמינים, לעומת 18.6% בקבוצת ההמתנה. לעומת זאת, לא נמצא הבדל מובהק באיכות החיים.

79% מקבוצת ההתערבות התקינו את המשחק והשלימו בממוצע 81 מפגשי משחק, אך השימוש ברכיבים האחרים היה מצומצם יותר: 31.6% פנו למטפל ו־27.6% השלימו לפחות דף עבודה אחד של CBT מקוון.

למה נדרשת זהירות

שיעור הנשירה היה 40.8% בקבוצת ההתערבות לעומת 18.1% בקבוצת ההמתנה. הפער עלול להטות את התוצאות אם מי שנשארו במחקר היו גם אלה שהסתדרו טוב יותר עם הכלי.

המחקר היה פתוח, המדדים התבססו על דיווח עצמי, וקבוצת הביקורת המתינה לטיפול במקום לקבל התערבות פעילה חלופית. נוסף על כך, אי אפשר להפריד בין התרומה של המשחק, המודולים המקוונים ותמיכת המטפל.

השורה התחתונה

הניסוי מציע שחבילה דיגיטלית משולבת עשויה לסייע בטווח הקצר למבוגרים עם תסמיני דיכאון שיוריים, לצד הטיפול התרופתי הקיים. הוא אינו מוכיח שמשחק לבדו יעיל, ואינו מצדיק שינוי טיפול ללא איש מקצוע. נדרשים מחקרים עם ביקורת פעילה, נשירה נמוכה יותר ומעקב ממושך כדי לבדוק אם היתרון נשמר.