מה נבדק

מחקר שפורסם ב־Nature Medicine בחן אם בינה מלאכותית יכולה למצוא סרטן ושט ונגעים טרום־סרטניים בסריקות CT חזה ללא חומר ניגוד — בדיקה שבה הוושט קשה במיוחד להערכה בגלל תנועה וקריסה של האיבר.

מודל EAGLE אומן על 6,813 מטופלים משני מרכזים, ולאחר מכן נבדק ב־12 מרכזים בשלוש מדינות. בסך הכול נכללו בניתוחי האימון והאימות 80,612 אנשים, במסגרות של סריקות קיימות, סקר אוכלוסייה ואימות פרוספקטיבי.

התוצאות המרכזיות

בקבוצות בדיקה חיצוניות שכללו 11,466 אנשים, המודל הגיע לסגוליות של 98.5% ולרגישות של 90% לסרטן. לנגעים טרום־סרטניים הרגישות הייתה 52.5% בלבד.

באימות פרוספקטיבי בבתי חולים, שכלל 17,446 אנשים, הערך המנבא החיובי היה 42.2% — כלומר, פחות ממחצית מההתראות ייצגו ממצא אמיתי. בקבוצת סקר בעולם האמיתי של 10,959 אנשים הסגוליות הגיעה ל־99.94%. בקרב 702 אנשים שעברו גם CT וגם אנדוסקופיה, נקודת הפעלה רגישה יותר זיהתה 65% מהנגעים הטרום־סרטניים ו־78.4% ממקרי סרטן שלב I.

למה זה מעניין

אם הממצאים יחזיקו מעמד ביישום רחב, אפשר יהיה לנתח מחדש סריקות חזה שכבר בוצעו — למשל במסגרת סקר סרטן ריאה — ולכוון אנשים בסיכון גבוה לבירור אנדוסקופי. זו אפשרות להוסיף שכבת סקר בלי בדיקת הדמיה חדשה.

מה עדיין לא ידוע

זהו מחקר ביצועים של כלי סקר, לא ניסוי שהראה ירידה בתמותה או שיפור בתוצאות טיפול. הדיוק השתנה בין אוכלוסיות ונקודות הפעלה, והתראה חיובית אינה אבחנה: היא דורשת בירור, לרוב באנדוסקופיה.

חלק ממפתחי המודל הם עובדי Alibaba ובעלי מניות בחברה, כפי שדווח במאמר. לפני שימוש קליני שגרתי יידרשו כיול מקומי, הערכת עומס בדיקות ההמשך והוכחה שהמערכת מועילה מעבר למדדי דיוק.