האם מסך הטלפון יכול להחליף חוברת מודפסת בבדיקת ראיית צבע? מחקר חדש מבית החולים איכילוב ואוניברסיטת תל אביב בדק את השאלה אצל 77 משתתפים: 42 בעלי ראיית צבע תקינה ו־35 עם נוירופתיה אופטית חד־צדדית — פגיעה בעצב הראייה ממגוון סיבות.

כל משתתף השלים, בכל עין בנפרד ובסדר אקראי, שלוש בדיקות: חוברת אישיהארה בת 17 לוחות ושתי אפליקציות סמארטפון, PseudoChromatic ColorTest ו־Eye Handbook. כל הבדיקות הדיגיטליות נערכו על iPhone 8 Plus, בתאורה ובמרחק צפייה אחידים.

שלוש הבדיקות הבחינו באופן מובהק בין עיניים בריאות לעיניים עם נוירופתיה אופטית. אפליקציית PseudoChromatic ColorTest הציגה את שטח העקומה הגבוה ביותר — AUC של 0.812 — לעומת 0.778 ב־Eye Handbook ו־0.736 בחוברת אישיהארה. AUC של 0.5 משקף הבחנה אקראית ו־1.0 הבחנה מושלמת.

אבל סדר המספרים אינו הוכחה לעליונות: ההבדלים בין שלוש הבדיקות לא היו מובהקים סטטיסטית. לכן המסקנה המדויקת יותר היא שהאפליקציות הציגו יכולת הבחנה דומה לבדיקת הנייר בתנאי המחקר, לא שהטלפון ניצח אותה.

ביצועי הבדיקות נקשרו גם לחדות הראייה ולמדדי שדה הראייה, אך לא לגיל. בהעדפות המשתמשים נמצא הבדל בין הקבוצות: המשתתפים הבריאים נטו יותר להעדיף בדיקה באפליקציה. העדפה, כמובן, אינה שקולה לדיוק אבחוני.

למחקר יש מגבלות ברורות. הוא נערך במרכז יחיד, כלל 35 מטופלים בלבד עם פגיעות מסוגים שונים, והשתמש בדגם טלפון אחד ובתנאים מבוקרים. שינוי במסך, בבהירות, בכיול הצבע או בתאורת החדר עלול לשנות את התוצאה. בנוסף, זו בדיקת הבחנה ולא הוכחה לכך שאפליקציה משפרת אבחון או תוצאות טיפול בעולם האמיתי.

השורה התחתונה: בדיקת צבע בסמארטפון עשויה להיות כלי סינון נגיש בטלה־רפואה ובמקומות שבהם ציוד מוגבל. לפני שימוש קליני עצמאי נדרשים אימות חיצוני לכל אפליקציה וסטנדרטיזציה של המסך ותנאי הבדיקה; היא אינה תחליף לבדיקת עיניים מקצועית כשיש שינוי בראייה.