ניטור ביתי מבטיח להעביר חלק מניהול הסיכון הלבבי מהמרפאה אל שגרת היום. מחקר חדש מהולנד מציע שהמהלך עשוי להצדיק את עלותו — אבל בעיקר אצל מטופלים בסיכון גבוה, ורק אם התחזיות ארוכות הטווח של המודל אכן יתממשו.

מה כללה המערכת

החוקרים בחנו את CVRM-Box: חבילה הכוללת מד לחץ דם דיגיטלי, משקל, מד צעדים או צמיד פעילות ואפליקציה. המדידות מועברות למרפאת המשפחה לבדיקה תקופתית. ההשוואה הייתה לטיפול הרגיל בתוכניות הולנדיות לניהול סיכון קרדיו־וסקולרי.

זה לא היה ניסוי שעקב שנים אחרי התקפי לב ושבץ. החוקרים בנו מודל מרקוב שהעריך לאורך החיים מעבר בין מצבי סיכון, אירוע לב, שבץ ותמותה. השפעת ההתערבות על לחץ הדם ועלויותיה נלקחה ממחקר עוקבה מותאם וממקורות שגרתיים.

כמה זה עלה

בכלל האוכלוסייה, העלות הנוספת הוערכה ב־17,340 אירו לכל שנת חיים מתוקננת לאיכות, QALY. בהנחה שמערכת הבריאות מוכנה לשלם 20 אלף אירו ל־QALY, ההסתברות שהמערכת משתלמת הייתה 60%.

התמונה השתנתה לפי רמת הסיכון. אצל אנשים עם לחץ דם לא מאוזן או היסטוריה של התקף לב או שבץ, ההסתברות לכדאיות עלתה ל־70% לפחות. אצל אנשים עם לחץ דם מאוזן וללא אירוע קודם, העלות טיפסה ל־42,384 אירו ל־QALY — ולכן המערכת הוגדרה כבלתי סבירה לכדאיות בסף שנבחר.

פחות זמן אחות, תקציב גדול יותר

לפי הניתוח, במרפאת משפחה הולנדית טיפוסית המערכת עשויה לחסוך לאחות מרפאה 25.9 שעות ו־44.7 התייעצויות מרחוק בשנה. השינוי בעומס של רופא המשפחה היה זניח. מנגד, פריסה ארצית הוערכה בתוספת של 662.2 מיליון אירו לתקציב הבריאות לאורך חמש שנים.

מה אי אפשר להסיק

המחקר לא הראה שהמערכת מנעה בפועל התקפי לב, שבץ או תמותה. התוצאות ארוכות הטווח נשענות על משוואות סיכון ועל ירידה בלחץ הדם שנמדדה במחקר תצפיתי, ולכן הן רגישות להנחות המודל. בנוסף, עלויות, תמריצים וחלוקת העבודה ברפואה הראשונית בהולנד אינם זהים לאלה שבישראל.

השורה התחתונה

המחקר מחזק גישה ממוקדת: ניטור מרחוק אינו בהכרח השקעה טובה לכל מטופל, אך עשוי להיות הגיוני יותר כאשר הסיכון הבסיסי גבוה ויש יותר מקום למנוע אירוע. לפני פריסה רחבה נדרשים נתוני עולם אמיתי ארוכי טווח, לא רק תחזית כלכלית.