שעון חכם עם ECG יכול להפיק תרשים שנראה רפואי, אבל לא כל מספר שמופק ממנו בשל באותה מידה לשימוש קליני. מחקר השוואתי חדש ב־JMIR Formative Research מדגים היטב את הפער הזה: אותו מכשיר הצליח למדוד מרווח אחד בצורה משכנעת, ובמרווחים אחרים הראה סטייה שיטתית.
החוקרים בדקו 28 מבוגרים בריאים בני 21–65 שלבשו Withings ScanWatch מהדור הראשון. כל משתתף עבר ארבע הקלטות ECG מקבילות — פעמיים בישיבה, פעם בשכיבה ופעם אחרי פעילות גופנית — מול מערכת Biopac מחקרית בעלת שלושה מוליכים ומדבקת Cardea SOLO המאושרת לשימוש קליני. המדידות נותחו ידנית בידי בודקים מיומנים.
במרווח RR, שמייצג את הזמן בין פעימות עוקבות, ההתאמה הייתה חזקה: מתאם של 0.84 מול Biopac ושל 0.80 מול SOLO. ב־QT וב־QTc, שמודדים את משך הפעילות החשמלית החדרית והתיקון שלה לקצב הלב, התמונה הייתה חלשה בהרבה: המתאמים ירדו ל־0.37 ול־0.27 בהתאמה.
זו לא הייתה רק שונות אקראית. השעון העריך את QT בחסר ממוצע של 42.9 מילישניות מול Biopac ושל 15.8 מילישניות מול SOLO. ב־QTc הערכת החסר הממוצעת הייתה 51.4 ו־18.8 מילישניות, בהתאמה. הפער בין שתי מערכות הייחוס עצמן גם מזכיר שמדידת מרווחים חשמליים תלויה בשיטת ההקלטה והניתוח — אך הנטייה העקבית של השעון עדיין מגבילה שימוש מדויק לסקר סיכון להפרעות קצב.
המסקנה הפרקטית אינה ש־ECG מהשעון חסר ערך. הוא עשוי להיות שימושי למעקב אחר מגמות ולהקלטה זמינה של קצב הלב, אבל מספר QT שמופק ממכשיר צרכני אינו תחליף ל־ECG קליני ולפענוח מקצועי. במיוחד חשוב לזכור שהמחקר היה קטן, חתך רוחב, וכלל רק אנשים בריאים — לא מטופלים עם QT מוארך או הפרעות קצב.
השורה התחתונה: לביש יכול למדוד חלקים מסוימים של האות היטב ועדיין לפספס מדדים אחרים בעלי משמעות קלינית. הכותרת החשובה כאן היא לא רק "יש ECG על היד", אלא איזה מדד נבדק, מול מה, ובאיזו אוכלוסייה.
שינויים קטנים ועקביים בהרגלי התזונה וההתאוששות עשויים להיות משמעותיים לאורך זמן. מומלץ לבחון אותם לצד מדדים אישיים ובהתייעצות מקצועית כשנדרש.