שיקום לב דורש התמדה, נסיעות ונגישות לצוות מקצועי — חסמים שלא כל מטופל יכול לעמוד בהם. סקירה שיטתית ומטא־אנליזה חדשה ב־Journal of Medical Internet Research בדקה אם תוכניות מרחוק, שבהן האימון הוא הרכיב הטיפולי המרכזי, משפרות כושר ולחץ דם אצל אנשים עם מחלות לב וכלי דם.

מה כלל הניתוח

החוקרים כללו 13 ניסויים אקראיים עם 958 משתתפים. כל הניסויים השוו שיקום מרחוק מבוסס פעילות גופנית לטיפול רגיל. בניגוד לסקירות שאיגדו חבילות רחבות של תזונה, חינוך ותמיכה נפשית, כאן המטרה הייתה לבודד ככל האפשר את התרומה של האימון עצמו.

הכושר השתפר בממוצע

VO₂peak — מדד ליכולת האירובית המרבית — השתפר בממוצע ב־2.58 מ״ל חמצן לק״ג לדקה לעומת הטיפול הרגיל. רווח הסמך של 95% נע בין 1.16 ל־4.00, ולכן האפקט הממוצע היה מובהק סטטיסטית.

אבל התוצאה לא הייתה אחידה. השונות בין המחקרים הייתה גבוהה, ומרווח הניבוי נע בין ירידה של 1.28 לעלייה של 6.44 מ״ל/ק״ג/דקה. כלומר, תוכנית עתידית בסביבה אחרת לא בהכרח תשחזר את השיפור הממוצע.

לחץ הדם לא השתנה באופן משכנע

בלחץ הדם הסיסטולי נמצא הבדל ממוצע של מינוס 1.8 ממ״כ, ובלחץ הדם הדיאסטולי מינוס 2.0 ממ״כ — אך שני ההבדלים לא היו מובהקים. גם ניתוחים לפי סוג הפלטפורמה, משך התוכנית, אופן ההדרכה והרכב ההתערבות לא זיהו גורם שהסביר באופן מובהק את השונות.

תוכניות דרך סמארטפון או mHealth ותוכניות בהובלת איש מקצוע הראו שיפור גדול ואחיד יותר בכושר, אך אלה ממצאי תת־קבוצות ולא הוכחה שפורמט מסוים עדיף.

למה הוודאות נשארה נמוכה

החוקרים דירגו את ודאות הראיות כנמוכה מאוד בכל התוצאות. הם מצאו גם סימן אפשרי לכך שמחקרים קטנים הציגו אפקטים גדולים יותר. לצד מספר הניסויים המצומצם והשונות הגבוהה, המשמעות היא שהאומדן עשוי להשתנות כשיצטברו מחקרים גדולים ואחידים יותר.

השורה התחתונה

שיקום לב מרחוק שמעמיד פעילות גופנית במרכז עשוי לשפר כושר אירובי אצל חלק מהמטופלים, במיוחד כשגישה למרכז שיקום קשה. הוא לא הראה השפעה משכנעת על לחץ הדם, והראיות אינן מספיקות כדי להניח שכל תוכנית מרחוק שקולה לשיקום במרכז. בחירת מסגרת האימון צריכה להיעשות עם הצוות המטפל ובהתאם למצב הרפואי.