שעונים ומכשירים לבישים מסוגלים להקליט אק״ג מערוץ יחיד, בדרך כלל בתצורה הדומה ל־Lead I. מחקר פיילוט חדש בדק אם אות כזה יכול לשמש בסיס לסקר של היפרטרופיה של החדר השמאלי — עיבוי של שריר הלב שנקשר לסיכון לבבי מוגבר.

החוקרים השתמשו במאגר הציבורי PTB-XL, הכולל 21,837 תרשימי אק״ג שסומנו בידי קרדיולוגים ונאספו מ־18,885 מטופלים. הם אימנו מודל Transformer בשלוש תצורות: ערוץ I בלבד; ערוץ I יחד עם גיל, מין ו־BMI; וכל 12 הערוצים יחד עם אותם נתונים דמוגרפיים. סף הסיווג נבחר מראש כדי לשמור על סגוליות של 90% לפחות.

הנתונים הדמוגרפיים סגרו חלק גדול מהפער

מודל הערוץ היחיד לבדו הגיע ל־AUC ממוצע של 0.874, עם רגישות של 69.1% וסגוליות של 90.1%. לאחר הוספת גיל, מין ו־BMI, ה־AUC עלה ל־0.928, הרגישות ל־84.7% והסגוליות ל־90.6%.

לשם השוואה, מודל 12 הערוצים עם הנתונים הדמוגרפיים הגיע ל־AUC של 0.939, רגישות של 85.9% וסגוליות של 90.1%. כלומר, בתוך אותו מאגר ובאותה מסגרת חישובית, הביצועים של הערוץ היחיד המשולב התקרבו לאלה של אק״ג מלא.

מה הכותרת לא אומרת

זהו מחקר פיתוח רטרוספקטיבי על מאגר אק״ג קיים, לא ניסוי בשעון חכם ולא בדיקת סקר בעולם האמיתי. החוקרים השתמשו בערוץ I מתוך אק״ג בן 12 ערוצים; הם לא אספו אותות ממכשירים צרכניים, שבהם איכות ההקלטה, תנוחת המשתמש והפרעות תנועה עשויות להיות שונות.

המגבלה החשובה יותר היא תווית היעד: המודל זיהה LVH אלקטרוקרדיוגרפי לפי סימוני האק״ג. הוא עדיין לא אומת מול אקו לב או MRI, שהם הדרכים להעריך את מבנה הלב ומסת השריר. לכן אי אפשר להסיק מהתוצאות שהוא מזהה בוודאות עיבוי אנטומי, ובוודאי לא שהוא מחליף בירור רפואי.

השורה התחתונה

המחקר מציג הוכחת היתכנות מעניינת: אק״ג חד־ערוצי, כשהוא משולב בנתונים בסיסיים, עשוי לסמן אנשים שזקוקים לבדיקה נוספת. הצעד הבא חייב להיות תיקוף חיצוני פרוספקטיבי על אותות אמיתיים ממכשירים לבישים, מול אבחנה מבוססת הדמיה ובאוכלוסיות מגוונות.