בשנים האחרונות המיקרוביום הפך להסבר כמעט אוטומטי לכל דבר, אבל המחקר החדש הזה מעניין דווקא משום שהוא מעט יותר זהיר. החוקרים לא טוענים שחיידקי המעי "שולטים" בשינה, אלא מנסים למפות מערכת יחסים דו־כיוונית: איך הרגלי שינה קשורים להרכב המיקרוביום, ואיפה ייתכן שהתזונה נכנסת ביניהם.

במחקר שפורסם ב־Nature Communications נותחו נתונים של 6,941 משתתפים מפרויקט המיקרוביום ההולנדי Lifelines. הצוות בחן איכות שינה, כרונוטיפ, ישנוניות יומית וג׳ט־לג חברתי מול מדדי גיוון והרכב של חיידקי המעי. אחת התוצאות הבולטות הייתה שגיוון נמוך יותר של המיקרוביום נקשר לאיכות שינה ירודה יותר, לנטייה לשעות שינה מאוחרות יותר ולפער גדול יותר בין השעון הביולוגי לבין לוח הזמנים החברתי.

החוקרים זיהו 137 מיני חיידקים שהיו קשורים למאפייני שינה, וכשליש מהם אומתו גם בקוהורטה עצמאית. זה לא הופך את הממצאים לסיבתיים, אבל כן מחזק את הסיכוי שלא מדובר רק ברעש סטטיסטי. הנקודה המעניינת במיוחד היא שבניתוחי mediation עלה כי ברוב המקרים השינויים במיקרוביום נראים יותר כתוצאה של התנהגות שינה, ולא בהכרח כמנוע הראשי שלה. ובכל זאת, כמה מינים מסוימים כן נראו כמתווכים אפשריים של השפעת תזונה על דפוסי שינה.

מבחינה מערכתית, זה סיפור חשוב לקוראי The Integral Project משום שהוא מזכיר ששינה אינה רק עניין של שעות. קפה, זמני אכילה, כרונוטיפ, חוסר קביעות בין ימי עבודה לסופ״ש והאקולוגיה של המעי עשויים לעבוד יחד, ולא כל אחד בנפרד. מי שמחפש "תוסף מיקרוביום לשינה" יקבל כאן תשובה פחות סקסית אבל יותר רצינית: לפני התערבות, צריך להבין את הרשת כולה.

השורה התחתונה כרגע זהירה. זהו מחקר תצפיתי גדול ומעניין, לא ניסוי שמוכיח שאפשר לשפר שינה דרך מניפולציה ממוקדת במיקרוביום. אבל הוא כן מחזק את הרעיון שהשיחה על התאוששות, מטבוליזם ושינה צריכה לכלול גם את המעי, במיוחד כשמדברים על תזונה ועל ג׳ט־לג חברתי כרוני.