הקשר בין רשתות חברתיות לשינה נשען לעיתים קרובות על שאלה אחת: כמה זמן נדמה לנו שגללנו. מחקר חדש ניסה לצמצם את פער הזיכרון הזה בעזרת שתי מדידות התנהגותיות — נתוני שימוש מהטלפון ואקטיגרף על פרק היד.
החוקרים עקבו במשך 14 יום אחר 62 סטודנטים באוסטרליה, בגיל ממוצע 22. נתוני Screen Time באייפון או אפליקציית ניטור באנדרואיד סיפקו את דקות השימוש היומיות בחמש רשתות, והאקטיגרף העריך משך שינה, יעילות שינה, זמן הירדמות ושעת שינה. בסך הכול נאספו 826 ימי מדידה תקינים.
התוצאה המרכזית הייתה פחות דרמטית מהכותרות המקובלות: זמן השימוש הכולל ברשתות לא נקשר לאף אחד מארבעת מדדי השינה — לא בהבדלים בין משתתפים ולא בשינויים מיום ליום אצל אותו אדם. כלומר, יום עם יותר גלילה מהרגיל לא ניבא באותו מדגם לילה גרוע יותר.
כשכל פלטפורמה נבחנה בנפרד הופיעו שני אותות. משתתפים שהשתמשו ב־TikTok שעה נוספת ביום בממוצע הלכו לישון כ־26 דקות מאוחר יותר; שימוש גבוה יותר ב־Snapchat נקשר דווקא להירדמות מהירה יותר. אלה היו הבדלים בין אנשים, לא עדות לכך ששינוי יומי בשימוש גרם לשינוי בשינה. בניתוח רגישות של ימי חול בלבד, הקשר של Snapchat כבר לא היה מובהק.
כאן נמצאת גם המגבלה החשובה: המחקר מדד שימוש לאורך כל היום, אבל לא ידע אם הגלילה התרחשה בשעות שלפני השינה. המדגם היה קטן, צעיר וממרכז אקדמי אחד, והמעקב בוצע ב־2021. לכן אי אפשר להסיק ממנו שמסכים בלילה אינם מפריעים לשינה, או להכליל את התוצאה לילדים, למבוגרים או לאנשים עם נדודי שינה.
השורה התחתונה: עצם ספירת הדקות ברשתות כנראה גסה מדי כדי להסביר שינה. התזמון, סוג הפעילות והפלטפורמה עשויים להיות חשובים יותר — והמחקר מזכיר שנתוני שימוש אובייקטיביים יכולים לספר סיפור שונה מדיווח עצמי.
שינויים קטנים ועקביים בהרגלי התזונה וההתאוששות עשויים להיות משמעותיים לאורך זמן. מומלץ לבחון אותם לצד מדדים אישיים ובהתייעצות מקצועית כשנדרש.