צריכת חמצן מרבית היא אחד המדדים החשובים ביותר לכושר לב־ריאה, תפקוד ועצמאות בגיל מבוגר. השאלה המעשית היא איזה סוג אימון מצליח לשפר אותה באופן היעיל ביותר.
מטא־אנליזה רשתית שפורסמה ב־Experimental Gerontology אספה ניסויים אקראיים במבוגרים בריאים והשוותה בין תוכניות אימון שונות. שיטה זו מאפשרת להשוות גם התערבויות שלא נבדקו תמיד ראש בראש.
התמונה הכללית תומכת בכך שאימון אירובי מובנה משפר VO₂ peak, וכי עצימות, התקדמות הדרגתית והתמדה משפיעות יותר משם השיטה. אצל חלק מהמתאמנים שילוב מקטעים עצימים יכול לייצר גירוי חזק, אך הוא דורש התאמה למצב הרפואי ולרמת הכושר.
אימון כוח אינו תחליף מלא לאימון אירובי, אך הוא משלים אותו באמצעות שימור מסת שריר, יציבות ויכולת לבצע עבודה. לכן תוכנית טובה בגיל מבוגר משלבת בדרך כלל בסיס אירובי, כוח ושיווי משקל.
המדד החשוב ביותר אינו אימון מושלם על הנייר אלא תוכנית שאפשר לבצע בבטחה לאורך חודשים. התחלה מתונה, העלאת עומס הדרגתית ומעקב אחר תסמינים עדיפים על קפיצה חדה בעצימות.
שינויים קטנים ועקביים בהרגלי התזונה וההתאוששות עשויים להיות משמעותיים לאורך זמן. מומלץ לבחון אותם לצד מדדים אישיים ובהתייעצות מקצועית כשנדרש.