האם שעון חכם יכול להסביר למה יום אחד בלונג קוביד קשה יותר מהבא? מחקר אורך קטן מצא קשר בין שינה ארוכה יותר לבין פחות עייפות למחרת — אך מדדי השתנות קצב הלב, HRV, לא הצליחו לחזות את התנודות היומיות בתסמינים.

המחקר כלל 14 אנשים בני 35–64 שדיווחו על עייפות לאחר קורונה, 12 מהם נשים. הם ענדו Fitbit Inspire 3 ברציפות במשך חציון של 28 ימים, ודיווחו באפליקציית FatigueSense על עייפות ורמת אנרגיה. בסך הכול נאספו 678,057 דקות ניטור; הניתוח המרכזי חיבר 260 דיווחי בוקר ואחר הצהריים לשינה בלילה הקודם.

בהשוואה של כל משתתף לעצמו, משך שינה ארוך יותר נקשר לפחות עייפות ביום הבא בעוצמת קשר קטנה עד בינונית (r=−0.276). גם יותר דקות של שנת REM נקשרו לפחות עייפות (r=−0.215). שני הקשרים נשארו מובהקים גם אחרי תיקון לריבוי בדיקות. עם זאת, זהו מחקר תצפיתי: הוא מראה ששינה ועייפות נעו יחד, לא שתוספת שינה בהכרח תקל את התסמינים.

התמונה של HRV הייתה שונה. RMSSD ומדדי HRV נוספים שנמדדו בלילה לא נקשרו באופן מובהק לעייפות או לאנרגיה למחרת ברמת השינוי היומי; לדוגמה, הקשר בין RMSSD לעייפות היה r=−0.064. אנשים שה־HRV הממוצע שלהם היה גבוה יותר נטו לדווח על פחות עייפות ויותר אנרגיה לאורך התקופה, אבל זהו הבדל בין אנשים — לא הוכחה שהעלאת HRV תשפר את ההרגשה.

החוקרים זיהו גם אינטראקציה בין שינה לצעדים שהתאימה, לדבריהם, לדפוס אפשרי של החמרה לאחר מאמץ. זהו ניתוח משני במדגם זעיר, ולכן אי אפשר לגזור ממנו יעד צעדים או המלצת פעילות. בלונג קוביד, ובמיוחד כשיש החמרה לאחר מאמץ, תכנון פעילות צריך להיות אישי וזהיר.

למחקר מגבלות מהותיות: המשתתפים גויסו על סמך דיווח עצמי ולא נדרשה אבחנה קלינית מאומתת, לא הייתה קבוצת ביקורת, וזמני הדיווח באפליקציה לא היו קבועים. בנוסף, Fitbit מחשב שינה ו־HRV באלגוריתמים קנייניים, והמדדים הספקטרליים של הדגם שנבדק לא עברו אימות עצמאי ספציפי מול אק״ג. ממצא נוסף, שלפיו יעילות שינה גבוהה יותר נקשרה דווקא לפחות אנרגיה, הוגדר בידי החוקרים כסביר שמדובר בממצא מקרי.

השורה התחתונה: ניטור לביש עשוי לעזור לזהות דפוסים אישיים של שינה ועייפות לאורך זמן, אבל HRV לילי יחיד אינו מדד מוכח לחיזוי ״יום טוב״ או ״יום רע״ בלונג קוביד. נדרש מחקר גדול יותר, עם אבחנה קלינית, קבוצת ביקורת ומכשירים מאומתים, לפני שאפשר להפוך את הקשרים האלה לכלי טיפולי.